הכרה וטעימה של יינות – תחביב כייפי ומעורר השראה

הרבה פעמים אנחנו מסתכלים בעין עקומה על אנשים שנחשבים מומחים ביין. הם נראים לנו מתנשאים, סנובים. איכשהו זה נראה לנו ברור שאי אפשר להשיג התמחות ביין בלי להיות אניני טעם עם חותמת, או בלי לבלות במסעדות יקרות להחריד. האמת, שכל אחד עם חוש טעם וריח יכול להיות מבין ביין, עם קצת רצון ללמוד והרבה אהבה לכל התחום הזה. למה זה טוב? כי יין הוא מילת מפתח לעולם של תרבות שלמה ומרתקת, כי זה תחביב מרתק שמכניס הרבה עניין ובגלל שהחיים תמיד הרבה יותר נעימים עם כוסית יין איכותי ביד.

איך מתחילים להבין ביין?

יש הרבה מאד סוגים של יין, זנים, דרכי גידול, טיפול, תסיסה ועוד. זה נחמד לראות איך ענב אדום מתגלגל להיות בכלל יין לבן צונן שאנחנו שותים בהנאה בערב חם ביולי, ואיך אותו זן של ענבים מקבל טעם אגוזי בארץ אחת, וטעם טרופי של פירות בארץ אחרת. טעימת יין היא כמעט מדע מדויק, שמאפשר בציקצוק לשון בתוך הפה להבין איך הזן של הענבים הזה גדל, איך הופק, מה התת טעמים, מה האפטר טייסט (הטעם שמגיע אחרי הבליעה) ועוד. לעיתים קרובות ההבנה ביינות גוררת אחריה לימוד קולינרי חדש של מה שסביב ליין: כל הנשנושים והמאכלים שמתאימים לסוגי היין השונים. אז איך מתחילים את כל התענוג הזה? כמובן, ביקור ביקב, טעימת יין ולמידה של גידול, הפקה וייצור יינות. אגב, גם אם אתם דתיים אתם בהחלט יכולים להיות מומחים ביין: רובם המוחלט של היינות הנמכרים בארץ הם כשרים, וגם יקב בנימינה הוא יקב כשר.

 

איך יודעים איזה יין מתאים לאיזה מאכל?

פעם נהגו לומר שיין לבן הולך טוב עם מאכלי גבינה ודגים, ויין אדום הולך עם אוכל עשיר יותר כמו בשר, תבשילים חורפיים ועוד. היום החלוקה הזאת כבר פחות מחמירה, ויש נטייה "לאפשר" ליין להתמזג עם מאכלים מסוגים שונים. יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש סיבה לחלוקה הזאת והיא לא נעשתה באופן שרירותי. היין הלבן קליל יותר, ולעיתים גם מתוק יותר, ולכן יש אנשים שחושבים שהוא פחות הולם כליווי של אוכל בשרי, בניגוד ליין האדום היבש יותר, שמתמזג עם אוכל "כבד". אנשים שמתנסים ביינות וטעמים לעיתים קרובות דווקא מפתיעים בשילובים כמו יין מתקתק שנחשב דווקא ליין קינוח – דווקא במנה הראשונה, וכן הלאה.

 

האם הטעם ביין משתנה לאחר שמבינים יותר ביין?

זה בהחלט יכול לקרות, שלאחר הביקור ביקב בנימינה ואחרי שטעמתם יינות ושמעתם על דרך ההפקה שלהם, במיוחד אם עשיתם את זה כמה פעמים ואתם כבר די מבינים ביין – שהטעם שלכם ביין ישתנה. אם למשל חיבבתם יין לבן חצי יבש שטעמו מתקתק, אולי תתחילו ללגום עכשיו דווקא קברנה סוביניון אדום ויבש.

 

מדוע תחביב של הכרת היין נחשב בריא?

כשהוא נצרך במידה, משהו כמו כוסית או שתי כוסיות ביום, היין הוא בריא מאד לגוף ולנפש. היין האדום עשיר בנוגדי חימצון שנוסעים מקליפתו של הענב, ועוזרים במניעה של מחלות לב, מניעה של סתימת עורקים ואפילו עוזרים כנגד מחלת הסרטן. היין הלבן מסייע לתפקוד של הריאות, בכך שהוא מרחיב אותן ומאפשר ליותר אוויר להיכנס פנימה ולהיפלט החוצה. גם מבחינה נפשית, כוס יין בערב יכולה לחולל פלאים. להוריד מתחים, להרפות, לשחרר, להירגע. מעבר לתרומה הנפשית, שחרור והרגעה של הנפש תורמים גם לבריאות הגוף ולמניעת מחלות. יתרון נוסף של מזיגת יין בערב היא, שהרבה פעמים היא מלווה בהזמנה של עוד אנשים, מה שמייצר לנו חברה נעימה החשובה לבריאות הנפשית שלנו.