יין כשר – היסטוריה ומאפיינים עיקריים

אחת ההבחנות שעושים יהודים רבים בארץ ובעולם בנוגע למשקאות אלכוהוליים וספציפית ליין, הוא האם מדובר ביין כשר או לא. בעוד חלק מן היקבים בישראל מייצרים ומשווקים יין כשר ואף כשר למהדרין, יקבים רבים אחרים אינם מקפידים על חוקי הכשרות, וכך גם מרבית היקבים בעולם הגדול כמובן…
מה הופך יין לכשר, מהי ההיסטוריה של היין הכשר בארץ ישראל והאם קיימים הבדלים משמעותיים בין טעמם של יינות כשרים לאלו של יינות אחרים?

 

אחד המשקאות האלכוהוליים העתיקים ביותר בתרבות האנושית והיהודית

ההיסטוריה של היין, וספציפית של היין בארץ ישראל, היא היסטוריה עתיקה ומפוארת, ומתחילה כבר לפני כמה אלפי שנים טובות, בסיפור המקראיים. כבר לאחר המבול הגדול מסופר כי נוח החל לגדל גפנים כאשר ירד מהתיבה, וגם ארכיאולוגים רבים מאשרים כי עדויות בשטח מצביעות על תרבות יין מפותחת בחלקים שונים של ארץ ישראל כבר לפני אלפי שנים. לאורך מאות ואלפי השנים שעברו מאז ידעה תרבות היין המקומית עליות ומורדות – במשך תקופות ארוכות בהן שלטו תרבויות מוסלמיות באזור ארץ ישראל לא התקיימה כאן תרבות יין, עקב האיסור המוסלמי על שתיית אלכוהול. באמצע המאה התשע עשרה חזרה תרבות היין לפעול ולשגשג באזור, עם קמתם של יקבים רבים חדשים, בבעלות יהודים. רוב היין אשר יוצר בישראל מהמאה התשע עשרה ואילך היה יין כשר ומתוק, אשר ייעודו העיקרי היה לקידוש השבת.
מאז קום המדינה תרבות היין המקומית זכתה לתנופה אדירה כמובן, ויינות כשרים רבים החלו מיוצרים באינספור יקבים בכל חלקי המדינה.

 

הקפדה על חוקי הכשרות מתחילת גידול הגפנים ועד לאטימת הבקבוק

מהו בדיוק יין כשר? מה הופך יינות לכשרים ומבדיל ביניהם לבין יינות שאינם כשרים?
ובכן, בדומה להכשר של סוגים נוספים של משקאות ומזונות, גם במקרה של יינות מה שהופך אותם לכשרים זו ההקפדה על חוקי הכשרות השונים על פי חוקי ההלכה היהודית, לכל אורך תהליך הייצור. תהליך ההכשר מותנה בבדיקות וביקורות של משגיחי כשרות מטעם הרבנות הראשית לישראל, המעניקים את תעודת הכשרות ה"רשמית".
ההקפדה על שמירת חוקי הכשרות לכל אורך תהליך הייצור היא נקודה חשובה במיוחד– על מנת לזכות בתעודת כשרות על התהליך כולו, מתחילתו ועד סופו, להיערך בהתאם לחוקי הכשרות. במקרה של היין, תהליך הייצור מתחיל מגידול הענבים, וכבר שם קיימים חוקי כשרות מסוימים המכתיבים את הדרך בה יש לגדל את הענבים (לדוגמה – קיים איסור להשתמש בפירות הגפן בשלוש השנים הראשונות לקיומה, חל איסור לשתול שתילים אחרים בין שורות הגפנים וכד'). לכל החוקים הללו סיבות מפורטות, הן סיבות פילוסופיות במהותן והן סיבות פרקטיות לחלוטין.
גם בחלק המתקדם של תהליך הייצור הנערך ביקב עצמו קיימים חוקים שונים המבטיחים את כשרות היין – ביקב כשר רק יהודים שומרי מצוות מטפלים בענבים ונוגעים בהם וביין עצמו, החומרים השונים שמוסיפים לענבים על מנת להתסיסם ולהפוך אותם ליין חייבים כולם להיות חומרים כשרים וכו'.

 

תהליך ייצור מאתגר ושיווק ליהודים בכל רחבי העולם

תהליך הייצור של יינות כשרים על פני יינות שאינם כשרים עשוי להיות מאתגר יותר, עקב הצורך להקפיד על החוקים והכללים השונים לכל אורך התהליך. לכן לא כל היקבים בארץ הם יקבים כשרים. היקבים אשר כן מקפידים על ייצור יין כשר מכוונים לשווק את תוצרתם ליהודים בארץ ובעולם כולו – ישראל מהווה מקור למזונות כשרים רבים המיוצאים למדינות שונות בעולם, ומספקת חלק גדול מהביקוש למזונות ומשקאות כשרים, ביקוש הנוצר על ידי מיליוני היהודים החיים ברחבי העולם. כך, יקב כשר ישראלי משווק תוצרתו לא רק ליהודים שומרי מצוות בארץ, אלא בעולם כולו.

 

להזמנת יינות נא לפנות למחלקת הזמנות בטלפון- 04-6107530